ניסוי אקראי מבוקר במרכז הקליני של NIH, פורסם במאי 2019
עשרים מבוגרים, עשרה גברים ועשר נשים, גרו 28 ימים רצופים במחלקה מחקרית של מכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית (NIH). שבועיים הם קיבלו תפריט שרובו מזון אולטרה מעובד, כלומר מוצרים תעשייתיים שברשימת הרכיבים שלהם יש חומרים או תוספים שכמעט לא משתמשים בהם במטבח הביתי, ושבועיים תפריט שאין בו מזון כזה, בסדר שנקבע בהגרלה. שלוש הארוחות היומיות בשני התפריטים תוכננו כך שיהיו דומות בקלוריות, בסוכר, בשומן, בנתרן ובסיבים. החטיפים שעמדו בחדר כל היום לא הותאמו באותה מידה, אבל בצריכת החטיפים ההפרש לא היה מובהק. כל משתתף אכל כמה שרצה. בתפריט האולטרה מעובד הם אכלו בממוצע 508 קלוריות יותר ביום ועלו כ-0.9 ק״ג, ובתפריט השני ירדו כ-0.9 ק״ג.
הניסוי לא בדק מה גרם להפרש. החוקרים כותבים שהוא לא תוכנן לזהות את הסיבה, ושקשה להחיל את התוצאות כמו שהן על מי שאוכל בבית ובוחר לבד מה לקנות.
לאיזו קבוצה בשיטת NOVA שייך כל אחד משישה מזונות מהמטבח?
NOVA היא שיטה למיון מזון. את השיטה תיארו חוקרים בראשות קרלוס מונטיירו מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת סאו פאולו, בדוח שכתבו ב-2019 עבור ארגון המזון והחקלאות של האו״ם (FAO). השם NOVA הוא לא ראשי תיבות. השיטה לא שואלת כמה סוכר או שומן יש במזון, אלא מה נעשה בו מהרגע שהופרד מהטבע, באיזו מידה ולאיזו מטרה. לפי התשובה, כל מזון ומשקה נכנס לאחת מארבע קבוצות. בשיטה הזו השתמשו חוקרי NIH כדי לסווג את המזונות בשני התפריטים.
עוד לא בחרתם מזון. אחרי הבחירה יופיע כאן ההסבר לפי דוח ארגון המזון והחקלאות של האו״ם, והקבוצה שלו תסומן ברשימה שמתחת.
יוגורט טבעי, קבוצה 1. יוגורט טבעי, טרי או מפוסטר, מופיע בין הדוגמאות של קבוצה 1 בטבלה של FAO. התסיסה שהופכת חלב ליוגורט היא תסיסה שאינה כוהלית, ולכן היא לא מוציאה אותו מהקבוצה.
יוגורט בטעם פירות, קבוצה 4. FAO מונה יוגורט ״פירות״ בין הדוגמאות של קבוצה 4, והמירכאות סביב המילה פירות הן של הדוח. לפי הכלל המעשי שבדוח, מוצר שברשימת הרכיבים שלו יש חומר טעם וריח, צבע מאכל או ממתיק, שייך לקבוצה 4.
שמן זית, קבוצה 2. שמנים שנכבשו מזרעים, מאגוזים או מפירות, ובמיוחד מזיתים, הם הדוגמה הראשונה של FAO לקבוצה 2, לצד חמאה, סוכר, דבש ומלח. הדוח מציין שכמעט לא אוכלים רכיבים כאלה לבדם, ולכן צריך להעריך אותם יחד עם המזון שמבשלים איתם.
גרגירי חומוס בשימורים, קבוצה 3. ירקות וקטניות בשימורים או בצנצנות במי מלח פותחים את רשימת הדוגמאות של קבוצה 3. לפי FAO, ברוב המזונות בקבוצה הזו יש שניים או שלושה רכיבים, ואפשר לזהות בהם את המזון המקורי.
לחם מארבעה רכיבים, קבוצה 3. הדוח כותב במפורש שלחם תעשייתי שעשוי רק מקמח חיטה, מים, מלח ושמרים הוא מזון מעובד. גם כשהוא נאפה במפעל, ארבעת הרכיבים האלה משאירים אותו בקבוצה 3.
לחם ארוז עם תוסף מסוג מתחלב, קבוצה 4. אותו לחם עובר לקבוצה 4 כשברשימת הרכיבים שלו מופיעים גם מתחלבים או צבעי מאכל. מתחלבים הם אחד מסוגי התוספים שלפי FAO משמשים רק לייצור של מזון אולטרה מעובד.
-
מזון לא מעובד או מעובד מעט
חלקים אכילים של צמחים ובעלי חיים, וגם פטריות, אצות ומים, כפי שהם בטבע או אחרי ניקוי, ייבוש, טחינה, בישול, פסטור, קירור, הקפאה או תסיסה שאינה כוהלית, בלי תוספת של מלח, סוכר, שמן או חומרי מזון אחרים.
-
רכיבי בישול מעובדים
חומרים כמו שמן, חמאה, סוכר, דבש ומלח, שמפיקים ממזון של קבוצה 1 או מהטבע בכבישה, בזיקוק, במיצוי או בכרייה. משתמשים בהם כדי להכין, לתבל ולבשל מזון של קבוצה 1.
-
מזון מעובד
מזון של קבוצה 1 שהוסיפו לו מלח, שמן, סוכר או רכיב אחר מקבוצה 2. העיבוד כולל שימור בפחית או בצנצנת, ובלחם ובגבינה גם תסיסה שאינה כוהלית. מטרתו להאריך את חיי המדף ולשנות את הטעם.
-
מזון אולטרה מעובד
תערובות של רכיבים, רובם לשימוש תעשייתי בלבד: פירוק של מזון שלם לחומרים, שינוי כימי שלהם, הרכבה מחדש בשיחול, ביציקה לתבנית או בטיגון מוקדם, ושימוש בתוספים שנועדו להפוך את המוצר לטעים או למושך יותר.
מקור: הדוח על שיטת NOVA של ארגון המזון והחקלאות של האו״ם (FAO) משנת 2019, טבלה 1 ועמ׳ 6 עד 10
היצרנים לא חייבים לציין על התווית אילו תהליכים עבר המוצר, ולכן FAO מציע לקרוא את רשימת הרכיבים. אם יש בה לפחות פריט אחד שכמעט לא משתמשים בו במטבח הביתי, המוצר אולטרה מעובד. בתחילת הרשימה או באמצעה יופיעו חומרים כמו סירופ תירס עתיר פרוקטוז, מלטודקסטרין, דקסטרוז, חלבון מי גבינה, חלבון סויה מבודד או שמן מוקשה. בסוף הרשימה יופיעו תוספים מסוג חומר טעם וריח, משפר טעם, צבע מאכל, מתחלב, ממתיק או מעבה. חלק גדול מהחומרים בדוגמאות הראשונות הם סוגים של סוכר בשמות אחרים, וזה גם הנושא של המדריך לסוכר הנסתר בפסח.
הדוח מביא גם דוגמה שבה אותו מזון עולה בסולם העיבוד. פתיתי תירס רגילים הם מזון מעובד מעט, אותם פתיתים עם סוכר כבר נחשבים מזון מעובד, וכשמוסיפים להם חומרי טעם וריח או צבע הם עוברים לקבוצה 4. כלומר, המיון נקבע לפי רשימת הרכיבים המלאה ולא לפי סוג המאכל.
ארבעה מספרים מתוך 28 הימים במחלקה המחקרית
- 20מבוגרים במשקל יציב, עשרה גברים ועשר נשים, בני 31 בממוצע.
- 14ימים בכל תפריט, ומיד אחריהם עוד 14 ימים בתפריט השני.
- 508קלוריות נוספות נאכלו ביום בממוצע בתפריט האולטרה מעובד, לעומת התפריט השני.
- 0.9ק״ג עלייה בממוצע בתפריט האולטרה מעובד, ואותה ירידה בתפריט השני.
מקור: Hall ועמיתיו, פרק התוצאות; רישום הניסוי NCT03407053
ההפרש של 508 קלוריות הגיע מפחמימות, 280 קלוריות ביום, ומשומן, 230 קלוריות ביום. כמות החלבון שנאכלה כמעט לא השתנתה בין התפריטים. מי שקרא אצלנו על פחמימות וירידה במשקל יזהה כאן את שני אבות המזון שצריכתם גדלה. בחלוקה לארוחות, בנתונים המתוקנים שפרסמו החוקרים ביולי 2019, ההפרש הגדול ביותר נמדד בצהריים, 248 קלוריות, ואחריו בבוקר, 144, ובערב, 108. מכיוון שלא הייתה הפסקה בין התפריטים, החוקרים בדקו גם את השבוע האחרון של כל תפריט בנפרד, וגם שם ההפרש עמד על 459 קלוריות ביום.
את המשתתפים שקלו כל בוקר בשש, בפיג׳מה שנשקלה מראש, ואת השינוי בכל תקופה חישבו מכל השקילות יחד. שומן הגוף, שנמדד פעם בשבוע בסריקת DXA, עלה ב-0.4 ק״ג בתפריט האולטרה מעובד וירד ב-0.3 ק״ג בתפריט השני.
שני התפריטים זה מול זה
שתי העמודות מסודרות בשורות, כך שאפשר להשוות כל נתון ישירות. החלק העליון מתאר מה הוגש, והתחתון מה המשתתפים אכלו בפועל.
מה הוגש
- קלוריות שהוגשו ביום בתפריט הממוצע, בארוחות ובחטיפים
- 5,435
- 5,436
- חלק הקלוריות שהגיע ממזון אולטרה מעובד
- 81.3%
- 0%
- חלק הקלוריות שהגיע ממזון של קבוצה 1
- 4.6%
- 88.1%
- קלוריות בגרם אוכל, בלי המשקאות
- 2.147
- 1.151
- סוכר מוסף מתוך כל הסוכר בארוחות
- כ-54%
- כ-1%
- מחיר המצרכים לשבוע, לתפריט של 2,000 קלוריות ביום
- 106 דולר
- 151 דולר
מה נאכל ונמדד
- נתרן שנאכל ביום
- 5.8 גרם
- 4.6 גרם
- סוכר שנאכל ביום
- 93.3 גרם
- 96.6 גרם
- סיבים תזונתיים שנאכלו ביום
- 48.5 גרם
- 45.8 גרם
- שינוי בשומן הגוף
- עלייה של 0.4 ק״ג
- ירידה של 0.3 ק״ג
מקור: Hall ועמיתיו, טבלה 1 ופרק התוצאות. בסוכר ובסיבים ההבדל בצריכה לא היה מובהק סטטיסטית.
כמה דברים בולטים בהשוואה. סוכר וסיבים נאכלו בכמויות דומות בשני התפריטים, אבל בתפריט האולטרה מעובד החוקרים הוסיפו סיבים כתוסף שמומס במשקאות, כי הארוחות עצמן היו דלות בסיבים. המשתתפים גם לא דירגו את הארוחות של אחד התפריטים כנעימות או כמוכרות יותר, ותחושות הרעב והשובע שדיווחו עליהן לא היו שונות באופן מובהק. מה שכן היה שונה הוא הקצב: בתפריט האולטרה מעובד הם אכלו 17 קלוריות יותר בכל דקה של ארוחה.
החוקרים מעלים כמה הסברים אפשריים. אוכל רך שקל ללעוס ולבלוע נאכל מהר יותר, ואולי תחושת השובע מגיעה אחרי שכבר נאכל יותר. האוכל עצמו, בלי המשקאות, היה צפוף יותר בקלוריות בכ-85%. ואולי הגוף ניסה להגיע לאותה כמות חלבון, שהייתה מעט נמוכה יותר בתפריט האולטרה מעובד. לפי החישוב שלהם, ההסבר האחרון יכול להסביר לכל היותר כמחצית מההפרש. אף אחד מההסברים לא נבדק ישירות בניסוי.
איך נראו 28 הימים, לפי סדר הזמנים
- לפני הכניסה
התקבלו מתנדבים בני 18 עד 50 שמשקלם השתנה בפחות מ-5% בחצי השנה האחרונה. מי שמקפיד על תפריט מסוים, למשל צמחוני, טבעוני או כשר, לא נכלל. למשתתפים נאמר שזה לא מחקר להרזיה.
- בכניסה למחלקה
הגרלה קבעה לכל משתתף באיזה תפריט יתחיל.
- השבועיים הראשונים
שלוש ארוחות ביום, עד 60 דקות לכל ארוחה, ותפריט שחוזר על עצמו כל שבעה ימים. בחדר היו כל היום חטיפים מאותו תפריט ומים בבקבוקים. האוכל הוגש בכמות כפולה מהצורך המשוער של כל משתתף, והשאריות נשקלו.
- פעם בשבוע
יום אחד בתא מטבולי שמודד כמה אנרגיה הגוף מוציא, וסריקה של הרכב הגוף. בכל יום רכבו המשתתפים על אופני כושר שלוש פעמים, 20 דקות בכל פעם, במאמץ נמוך.
- אחרי 14 ימים
מעבר מיידי לתפריט השני, בלי תקופת ביניים.
- השבועיים האחרונים
אותו סדר יום, עם התפריט השני.
- בסוף כל תפריט
בדיקות דם בצום ובדיקת העמסת סוכר. בהעמסת הסוכר וברגישות לאינסולין, התוצאות בסוף שני התפריטים לא נבדלו באופן מובהק.
- מאי 2019
התוצאות פורסמו בכתב העת Cell Metabolism. ביולי 2019 פורסם תיקון: טעות בתיעוד סדר התפריטים אצל משתתף אחד שינתה את ההפרשים בחלוקה לארוחות, אבל לא את התוצאה העיקרית.
מקור: Hall ועמיתיו, פרק השיטות ופרק המגבלות
מה המחקר לא יכול לומר, לפי החוקרים עצמם
החוקרים מקדישים למגבלות פרק שלם. הניסוי לא תוכנן לגלות מה גרם להפרש בצריכה. האוכל הוגש בחינם והמשתתפים לא בחרו מה לאכול, ולכן הניסוי לא בדק איך מחיר ונוחות משפיעים על הבחירה. לא הייתה תקופת הסתגלות לפני התפריט הראשון, וכל תפריט נמשך שבועיים בלבד. וכמו בכל מחקר שנעשה במחלקה סגורה, קשה להחיל את התוצאות כמו שהן על החיים בבית.
יש גם דברים שהניסוי מדד ולא מצא. רמות הסוכר בדם לאורך היום, שנמדדו בחיישן רציף, לא היו שונות באופן מובהק. כמות השומן בכבד, שנמדדה אצל 13 משתתפים, לא השתנתה באופן מובהק באף אחד מהתפריטים.
גם השיטה עצמה שנויה במחלוקת. במאמר של NIH מצוין שיש חוקרים שרואים ב-NOVA שיטה לא מדויקת ולא שלמה מכדי לבסס עליה המלצות תזונה, ושברזיל, מנגד, משתמשת בה בהנחיות התזונה הלאומיות שלה.
באתר הזה אנחנו כותבים על סוכר כהתמכרות ולא כעניין של כוח רצון, למשל במדריך על גמילה מסוכר, וגם על ירידה במשקל בלי דיאטה. הניסוי של NIH לא עוסק בהתמכרות ולא בודק מה קורה אחרי שבועיים. הוא מתעד דבר אחד בצורה מדויקת: עשרים אנשים אכלו יותר כשהתפריט היה אולטרה מעובד, בלי שהרגישו רעבים יותר ובלי שדירגו את האוכל כנעים יותר.
מאיפה לקוח כל נתון בעמוד
- כל נתוני הניסוי בעמוד.Hall KD, Ayuketah A, Brychta R, et al. Ultra-processed diets cause excess calorie intake and weight gain: an inpatient randomized controlled trial of ad libitum food intake. Cell Metabolism 2019;30(1):67-77.
- רישום הניסוי: 20 משתתפים, הקצאה בהגרלה ומעבר של כל משתתף בין שני התפריטים, במרכז הקליני של NIH.ClinicalTrials.gov NCT03407053. Effect of Ultra Processed Versus Unprocessed Diets on Energy Intake.
- הגדרות ארבע הקבוצות, הדוגמאות בכלי והכלל לפי רשימת הרכיבים.Monteiro CA, Cannon G, Lawrence M, Louzada MLC, Machado PP. Ultra-processed foods, diet quality, and health using the NOVA classification system. FAO, Rome, 2019.
- הכלל המעשי לזיהוי מזון אולטרה מעובד.Monteiro CA, Cannon G, Levy RB, et al. Ultra-processed foods: what they are and how to identify them. Public Health Nutrition 2019;22(5):936-941.
- ההפרשים בחלוקה לארוחות, בגרסה המתוקנת.Hall KD, Ayuketah A, Brychta R, et al. Correction: Ultra-processed diets cause excess calorie intake and weight gain. Cell Metabolism 2019;30(1):226.






