לא צריך לשנוא את העישון כדי להפסיק. שיעולי הבוקר, הדאגה לאנשים קרובים והתלות בסיגריה הן סיבות מוכרות לשנוא אותו, אבל פחד ושנאה לא משחררים, ולפעמים אפילו גורמים לעשן יותר. בשיטת אלן קאר רואים שבסיגריה אין הנאה ואין תמיכה, ואז פשוט אין סיבה לרצות בה.
כל מעשן מעוניין להשתחרר מההתמכרות הזו. זוהי לפחות הסברה המקובלת בציבור.
אלא שבפועל, אם תשאלו מעשנים רבים מדוע הם מעשנים, בדרך כלל תשמעו תירוצים רבים המתאמצים להסביר את דבקותו של המעשן בסיגריות שלו.
מעשנים עשויים לטעון כי הסיגריה מרגיעה אותם בשעת לחץ, כי היא מאפשרת להם לשמור על משקל גוף תקין וכי ללא הסיגריות הם אינם יכולים להתחיל את היום. אחרים טוענים כי הם נוהגים לעשן רק בזמן בילוי, ולכן מבחינתם העישון ממלא פונקציה חברתית בלבד.
אך אולי השאלה שהמעשן צריך לשאול את עצמו היא לא "מדוע אני מעשן" אלא "מה בדיוק הסיגריה נותנת לי". המאמר הבא עובר על הסיבות המוכרות לשנוא את העישון, ומראה למה התשובה הכנה לשאלה הזו משחררת יותר מכל רשימת סיבות.
שיעולי הבוקר
מעשנים "כבדים", שמאחוריהם שנים ארוכות של עישון, בדרך כלל פותחים את היום באותו האופן: סימפוניה של שיעולים כואבים שבכל זאת אינם מצליחים להשכיח את הצורך הפיזי של הגוף בחומר המרעיל.
השיעול הכרוני הזה הוא למעשה דרך אחת של הגוף לאותת למעשן כי אולי הגיעה העת לברר איך להפסיק לעשן בקלות.
אחרי תקופת ה"צום" של הלילה, שבה האדם לא עישן, השיעול מנסה לפנות מן הגוף את החומרים הרעילים ואת הפסולת שהצטברה בגוף.
למה בשיטה לא מפחידים. בעמוד השיטה מוסבר שמבוגרים יודעים היטב שעישון אינו בריא, ושלחץ ופחד רק עלולים לגרום לעשן יותר. לכן הסדנה לא עוסקת במחלות, אלא בשאלה ממה נובעת התלות בסיגריה ואיך מבטלים אותה.
רבים מכירים את השיעול הזה שנים, וממשיכים לעשן למרות שהוא חוזר כל בוקר. אבל כמו כל סיבה מפחידה אחרת, השיעול לבדו לא משחרר: פחד לא משנה את האמונה שהסיגריה נותנת משהו, ולפעמים אפילו גורם לעשן יותר.
השפעת העישון על אדם קרוב
להרבה מעשנים קל להדחיק את הנזקים שהעישון גורם להם. הם מספרים לעצמם ש"לי זה לא יקרה" או שהם מכורים כל כך לניקוטין עד שהם מוכנים לחיות עם הסיכונים הרבים הגלומים בעישון.
אך פעמים רבות התמונה משתנה כאשר האדם המעשן נפגש עם העישון בזווית קצת שונה. לעיתים, דווקא כשרואים כיצד זה משפיע על האנשים הקרובים לנו, העישון מפסיק להיראות כמו עניין פרטי, והאדם שוקל ברצינות להפסיק.
זה קורה, למשל, כשהמעשן מבין שהעישון שלו נוגע גם באנשים שהוא אוהב.
אפשר אולי להדחיק את נזקי העישון כשמדובר בעצמך, אך קשה לעשות זאת כשאדם קרוב אליך סובל בגלל העישון.
התלות בעישון
רבים מתחילים לעשן בנסיבות חברתיות מסוימות או בתקופות חיים לחוצות, מתוך מחשבה שהעישון יספק להם את מה שהם זקוקים לו. אך מה שבתחילת הדרך עשוי להיראות "מגניב", הופך במהרה לעול שהמעשן נושא עימו כל העת.
בכל רגע נתון המעשן מתכנן את הפסקת הסיגריה הבאה שלו, בוחר רק מקומות בילוי שבהם ניתן לעשן, ולעיתים מתקשה להתרכז או לקחת חלק פעיל בישיבות חשובות במקום העבודה.
לפעמים המעשן אף עשוי לוותר על אותם הדברים שבעבר היוו מקור להנאה. הוא עלול למשל לוותר על פעילות ספורטיבית ממריצה או על ביקור במקומות שלא ניתן לעשן בהם.
בשלב הזה, כשאדם הופך להיות מודע לתלות שלו בעישון, הוא עשוי להתחיל לבדוק איך להפסיק לעשן בקלות. אם אתם שם, כנראה שאתם מוכנים לתהליך גמילה מעישון שיסייע לכם לפתוח דף חדש בחיים שלכם.
משחררים לנו את הראש מתפיסות ואמונות שגויות ופותחים לנו דרך חדשה
לאה שבת, על הסדנה של אלן קאר
שנאה, פחד ומה שבאמת עובד
צריך לשנוא את העישון כדי להצליח להפסיק?
לא. מי שמפסיק מתוך שנאה או פחד עדיין מאמין שהסיגריה נתנה לו משהו, ולכן מרגיש שוויתר. בשיטת אלן קאר המטרה הפוכה: לראות שאין בסיגריה הנאה או תמיכה. מי שרואה את זה לא שונא את הסיגריה. היא פשוט מפסיקה לעניין אותו, כמו לפני שהתחיל לעשן.
למה סיבות מפחידות לא גורמות למעשנים להפסיק?
כי רוב המעשנים כבר יודעים שעישון מזיק. הפחד לא מבטל את האמונה שהסיגריה מרגיעה או מהנה, וברגעי לחץ היד דווקא מחפשת סיגריה. לכן, כפי שמוסבר בעמוד השיטה, הפחדות ושיחות על מחלות עלולות לגרום לעשן יותר. מה שעוזר הוא להבין ממה נובעת התלות.
למה ממשיכים לעשן גם כשרואים את הנזק אצל אנשים קרובים?
כי מה שמחזיק מעשנים הוא לא חוסר ידע אלא אשליה: התחושה שהסיגריה מרגיעה, עוזרת להתרכז או משלימה בילוי. הניקוטין משאיר אי שקט שרק הסיגריה הבאה מסלקת לרגע, ולכן היא נראית חיונית. כשרואים את המנגנון הזה, אין צורך בנזק אצל אחרים כדי לרצות להפסיק.
אדם קרוב אליי מעשן. איך אפשר לעזור לו להפסיק?
לפי עמוד הסדנה, לחץ רק גורם לאנשים להירתע. עדיף לשאול שאלות ישירות על ההנאה שהוא מרגיש: ממה בדיוק הוא נהנה בכל סיגריה, ומתי הוא חושב להפסיק. כדאי גם להפגיש אותו עם מעשן לשעבר שיספר כמה טוב בלי סיגריות, ואפשר לבקש שאחד מאנשי הצוות ישוחח איתו, בהסכמתו.
את הראיון עם מנחה סדנאות של אלן קאר כדאי לקרוא לצד המאמר הזה. על עשן שמגיע לבני הבית יש עמוד נפרד, והגישה כולה מוסברת בעמוד על שיטה שלא מפחידה ולא מטיפה.
מרב נירן היא המנחה הראשית וראש תחום גמילה מהתמכרויות ופיתוח מוצרים באלן קאר ישראל מקבוצת מובמנט וולנס בע״מ
