הוא מתחבא בכ"כ הרבה מאכלים, גם אלו הנחשבים ל"תמימים",
פעמים רבות, אנחנו מכניסים אותו לגוף מבלי שנהיה מודעים להשלכות שלו ומצד שני, אנחנו (חושבים) שאנחנו לא יכולים בלעדיו.
הגיע הזמן לשבור קצת מיתוסים, להבין אילו סוגי סוכרים יש, כיצד הם משפיעים על הגוף שלנו? על הבריאות שלנו? האם הסוכר הרע מנהל את חיינו? התשובה היא כן. אבל לא חובה, אפשר להפוך את הקערה על פיה ולשנות את המצב, מינוס רגשות האשמה.
גישה ייחודית שיוצרת הבדל בין סוכר טוב לבין סוכר רע:
סוכר רע- הוא סוכר שנמצא במאכלים מתועשים: רטבים, עוגות, אבקות מרק, מתוקים וגם קמחים. סוכר רע לא מתעכל בגוף כמו שצריך, הוא משליך על הבריאות שלנו, גורם להשמנה והתמכרות. אנחנו לא מרגישים שבעים ומחפשים כל הזמן אחר "הנשנוש" הבא.
הסוכר הטוב לעומת זאת, נמצא בפירות, ירקות, קטניות והוא מתעכל בגוף בצורה מיטבית. מה השפעות הסוכר הרע על הגוף?
משפיע על תהליך ההזדקנות, גורם לקמטים בעור
גורם להשמנת יתר
מעלה את רמת הכולסטרול בדם ועלול לגרום לסכרת סוג 2
צריכת יתר עלולה לגרום למחלות לב
משפיע גם על השיניים ועלול לגרום לעששת
מעלה את לחץ הדם בגוף
למעשה, התאים שלנו זקוקים לכמות סוכר מסוימת, כדי להניע את הגוף. יחד עם זאת, כשיש ריכוז גבוה ממנו, כשאנחנו אוכלים הרבה יותר מהרצוי והמומלץ, אז כל מערכות הרעב והשובע עלולות להשתבש: התא לא זקוק לעוד סוכר וכך, במקום לסנן ולהוציא החוצה, הוא נשאר בדם. תגובה לזה- הלבלב משחרר אינסולין ועלולה להתפתח סוכרת סוג 2. בנוסף, במצב של עודף סוכר, כשאין צורך בכ"כ הרבה אנרגיה בגוף בבת אחת, הוא הופך אותו לשומן במקום לתעל לאנרגיה.
ההשלכות הפיזיות הן משמעותיות, אבל בנוסף אליהן, הסוכר גורם להתמכרות! משחרר בגוף שלנו המון חומרים וכימיקלים שונים, אחד מהם נקרא דופמין. הנוסחה פשוטה: ככל שנכניס לגוף שלנו יותר סוכר- כך יהיה לנו קשה בלעדיו. אנחנו מכורים לצריכה שלו, להשפעה על הגוף ולעיתים ללא שליטה. זו תחושה אינסופית של אי שקט בגוף. הרי עם יד על הדופק, כמה פעמים מצאתם את עצמכם במרדף אינסופי אחרי קוביית שוקולד, או יישרתם "בפעם האחרונה" את העוגה, הבטחתם לעצמכם מנת פסטה אחרונה בהחלט והיה לכם ממש קשה לעמוד בהתחייבות של עצמכם.
כדי להחזיר את השקט לגוף, כדאי ללמוד קודם באילו מזונות נמצא הסוכר
לרובנו יש נטייה לחשוב שסוכר נמצא שם במקור הכמעט טבעי שלו. לרובנו ברור מאליו שנמצא אותו: בשוקולדים, חטיפים, סוכריות, בעוגות, בקטשופ, בשתייה ממותקת, אבקת מרק, חטיפים, מרשמלו והרשימה היא אינסופית. אבל הוא נמצא בעוד המון סוגים של מזונות: פסטה, לחם, אורז, אפילו תפוחי אדמה. אלו פחמימות ריקות ומזונות מעובדים.
באלן קאר, יצרנו שיטה ייחודית שמבדילה בין המזונות הללו "סוכר רע" לבין "סוכר טוב. לא, אנחנו לא צריכים לאכול שעורה, חיטה, חלות. אנחנו לא צריכים לאכול עמילנים ריקים שמתפרקים לסוכר והופכים לשומנים בגוף.
מה סוכר עושה לגוף ומה המדד? אם אכלתם והרגשתם את הסוכר בדם עולה במהירות, או חיפשתם מיד אחרי הארוחה את הקינוח? זה סימן שהכנסתם לגוף סוכר רע.
מה עובר על הגוף שלנו? מכירים את המיתוס, שהוא קצת כמו גזירת גורל:
אחרי ארוחת צהרים- עייפים
בסיום ארוחת ערב- מחפשים את המתוק לקינוח
הוזמנתם להרצות בפני קהל? תמיד יחפשו את ההרצאה הקלילה ולא הכבדה, כי אחרי האוכל "מתבקש" להקשיב למשהו קליל יותר. מיד בסיום ארוחה שכזו אנחנו מרגישים כבדים, קשה לנו לזוז, לפעמים קשה להתרכז, האוכל לא מתעכל לנו טוב בגוף ולכן גורם לנפילת אנרגיה.
לכולנו ברור שאנחנו צריכים לנוח אחרי ארוחה טובה ומדוע? הסיבה שרוב האנשים אוכלים מזונות לא בריאים: מעובדים, תעשייתיים המכילים סוכר רע. לדוגמה: חומוס שאף פעם לא נשאר לבד ותראו אותו ביחד עם פיתה, או פסטה, תפוחי אדמה, פחמימות, אורז ואם זה לא מספיק, אז לארוחות מסוג זה מצטרפת השתייה המתוקה וכמובן… האחד והיחיד- הקינוח!
תחשבו רגע, למה אחרי שאכלנו כ"כ הרבה, אנחנו עדיין צריכים את הקינוח? התשובה היא שמשום שבאותה מהירות שהסוכר הרע עלה בגוף שלנו- ככה במהירות הוא יורד, אנחנו מרגישים בנפילת סוכר וצריכים להזין את הגוף בעוד ממנו. זו ההתמכרות, מעין שרשרת, מעגל אינסופי.
אבל אפשר גם אחרת! אם במקום מנת פסטה (או שתיים), עם קולה בצד היינו בוחרים בארוחה המכילה סלמון וירקות, אז לא היינו חשים באותה תשישות, משום שזה מסוג האוכל שלא גורם לנפילות אנרגיה וכמו שאנחנו קוראים לו באלן קאר- הסוכר הטוב.
הסוכר הטוב נמצא בפירות וירקות שונים: מנגו, אפרסק, בננות, ענבים, פלפלים ועמילנים טובים כמו ירקות שורש. אפשר למצוא אותו בחלבונים מהצומח: חומוס, סויה, קטניות. המזונות הללו מכילים מינרלים שמאפשרים לספוג סוכר בצורה הדרגתית. אפשר לאכול ללא סוף ולא להרגיש את אותן נפילות מתח, כן להרגיש תחושת קלילות של הגוף ולא כבדות.
כשאנחנו מבינים את ההבדל בין הסוכר הטוב לבין הסוכר הרע, אנחנו דואגים לעצמנו, לוקחים אחריות ושומרים על המשקל וגם על הבריאות שלנו.
בשורה התחתונה, מה קורה לגוף שלנו בלי סוכר רע? הרבה דברים טובים:
נישן טוב בלילה, לא נרגיש במרדף אינסופי אחרי המתוק ואת תחושת "הכבדות" האופיינית כ"כ.
נאכל, בלי רגשות אשם! גם אם התחשק לנו סופגנייה בחנוכה או פרוסת עוגה קטנה, זה בסדר. כל עוד אנחנו מודעים לכך ושולטים, מבינים ולומדים לעצור כשצריך.
נרגיש עלייה בכמות האנרגיה בגוף. כן, דווקא כשאנחנו מוציאים את הסוכר הרע- אז נראה איך כמות האנרגיה עולה! המצב רוח שלנו ישתפר, נרגיש את האיזון בגוף ולא את נפילות המתח הכה רבות והכה דרמטיות.
נרד במשקל- ירידה לטווח ארוך ולא עוד דיאטה זמנית שתגרום לנו לרדת מהר ואז לעלות מהר במשקל. כשאנחנו אוכלים פסטה, או אורז, לרוב אנחנו לא מסתפקים במנה אחת, נרצה עוד מנה אחריה לפחות. אנחנו מזינים את הגוף בפחמימות ריקות שגורמות לשומנים וגם גורמות לנו לרצות עוד ועוד משום שאנחנו כמעט ולא חשים בשובע. אם נוציא מהמשוואה את הפחמימות הריקות, גם נזין את הגוף במזון בריא יותר וגם לא נרגיש באותו צורך של אכילה אינסופית וככה, מלבד הפן הבריאותי והשליטה על האוכל שהם כה חשובים בתהליך, גם נרד ירידה משמעותית במשקל.
הכוח בידיים שלנו!
כשאנחנו לומדים להוציא את הסוכר הרע, אנחנו לומדים לחיות בשלום, לדעת לנהל את האכילה שלנו, כשאנחנו לומדים מה הוא עושה בגוף שלנו, אנחנו יכולים לא רק לרדת במשקל, אלא לאמץ אורח חיים בריא, לדעת אילו מזונות טובים לנו. אנחנו שולטים באוכל ולא הפוך. דמיינו את התחושה הזו… לא להיות במרדף אינסופי אחרי המתוק, נסיר את ההתמכרות מחיינו ונשלוט במה שאנחנו אוכלים. באמת!.
כמו שאנחנו מבינים כי בניקוטין יש חומר ממכר שגורם להתמכרות ומייצר תלות ונזק לגוף שלנו, אנחנו צריכים ללמוד מה סוכר עושה לגוף, להיות מודעים שסוכר רע ממכר, זה גורם לנו לחפש שוב ושוב את הצורך באדרנלין. אפשר ליהנות מארוחה טובה וטעימה, לטווח הרחוק, להרגיש שובע ובעיקר בלי רגשות אשם. ללמוד לשנות הרגלים אחת ולתמיד.
