האם יש קשר בין הורים מעשנים לבין הסיכוי שילדיהם יעשנו

משפחות שבהן הורים מעשנים – הנתונים

בחודש מאי בשנת 2014 התפרסם במגזין Pediatrics (העוסק ברפואת ילדים) מאמר שסקר את תוצאותיו של מחקר שבדק כיצד משפיעה החלטתו של הורה לעשן על ההחלטה של ילדיו לעשן. והוא אכן הצביע על מסקנות חותכות. במחקר זה השתתפו 406 מתבגרים (גיל 12 עד 17) וההורים שלהם. כל המשתתפים במחקר מילאו שאלונים ורואיינו באופן אישי על מנת להבין את מנהגי העישון שלהם. מתוך כלל המתבגרים, 6% נהגו לעשן באופן קבוע כבר מגיל צעיר, 23% עישנו לעתים מזדמנות מגיל צעיר, 41% החלו לעשן בגיל מאוחר יותר ו30% מהנבדקים לא עישנו כלל. המחקר מצא כי הילדים להורים מעשנים היו בסיכון גבוה יותר לעשן בעצמם.

המסר שמעביר ההורה המעשן לילד

ילד הגדל בבית שבו נהוג לעשן חשוף לסכנות בריאותיות משמעותיות וזה עלול לפגוע בריאותיו של הילד והוא עלול לגרום להתפתחותן של מחלות שונות הקשורות למערכת הנשימה ולהחריף גם מחלות "פשוטות" יחסית כגון הצטננות. אך מעבר לכך, כאשר הורה בוחר לעשן הוא מעביר מסר שלילי לילד שלו. ההורה אמור לשמש מודל החיקוי לילד – הוא אמור להדגים לילד כיצד יש לנהוג בחברה, ומהם ההרגלים שעליו לאמץ.

הורה מעשן יוצר תדמית חיובית לעישון; הילד צופה בהורה, מפנים את ההתנהגות ומבין כי בעולם המבוגרים כך נהוג לעשות.

הורים רבים בוחרים להסתיר את זה מהילד ומוצאים את עצמם מעשנים בחדרי שירותים, במרפסת או מחוץ לבית בלבד וחושבים כי בכך פתרו את הבעיה, אלא שבדרך כלל הילדים שלנו יותר חכמים ממה שאנחנו חושבים, לא תמיד ניתן למנוע מהילד לראות את ההורה מעשן, ובסופו של דבר האמת נחשפת בדרך זו או אחרת, כאשר הילד מגלה כי ההורה הסתיר ממנו את דבר העישון, התוצאות עלולות להיות חמורות יותר והילד עלול לחוש שההורה, שהתרה בו שלא לעשן, רימה אותו בדרך כלשהי, ומנסה למנוע מילדו את מה שהוא אינו מונע מעצמו.

כיצד על ההורה לנהוג

אחד הדברים הראשונים שהורים מעשנים צריכים להפנים הוא, שהרצאה ארוכה לילד בדבר הנזקים לעצמו ולסביבה אינה שווה דבר אם ההורה בעצמו אינו מנסה כלל להיגמל.

התנהגותו של ההורה היא בעלת השפעה משמעותית הרבה יותר על התנהגותו של הילד. הילד מבין את הנזקים, אך כשהוא חשוף להורה מעשן, הוא תופס את שהפעולה גורמת להנאה ומדחיק את הידע בדבר נזקים אלו.

הורים המעוניינים לחסוך מילדיהם את ההתמכרות כדאי שישימו לב לנקודות הבאות. ראשית, חשוב להימנע מאמירת משפטים המצדיקים את העישון. משפטים כמו למשל "אני חייב סיגריה עם הקפה שלי" מחזקים את הדימוי החיובי. יש להימנע מעישון בסביבת הילד וחשוב לדבר איתו על נזקים והסכנות.

משפחות שבהן הורים מעשנים – השפעות ארוכות טווח

מחקרים עדכניים על השפעת עישון הורים

במאי 2014, פורסם מחקר מקיף במגזין Pediatrics שבחן את הקשר בין עישון הורים לבין נטיית ילדיהם לעשן. המחקר, שכלל 406 מתבגרים בגילאי 12-17 והוריהם, הציג ממצאים משמעותיים:

– 6% מהמתבגרים עישנו באופן קבוע מגיל צעיר
– 23% עישנו לעתים מזדמנות מגיל צעיר
– 41% החלו לעשן בגיל מאוחר יותר
– 30% לא עישנו כלל

המסקנה המרכזית הייתה שילדים להורים מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הרגלי עישון בעצמם.

מחקר המשך משנת 2020, שפורסם ב-Journal of Adolescent Health, הרחיב את הממצאים הללו:

– נמצא כי הסיכון לעישון בקרב מתבגרים להורים מעשנים גבוה ב-55% לעומת מתבגרים להורים שאינם מעשנים
– ההשפעה חזקה במיוחד כאשר שני ההורים מעשנים, עם עלייה של 75% בסיכון
– גם עישון של אחים גדולים נמצא כגורם משפיע, עם עלייה של 25% בסיכון לעישון אצל אחים צעירים

השפעות בריאותיות על ילדים החשופים לעישון פסיבי

מעבר להשפעה ההתנהגותית, חשיפה לעישון פסיבי מהווה סיכון בריאותי משמעותי לילדים:

1. מחלות נשימתיות:
– עלייה של 20-30% בסיכון לאסטמה
– הגברת הסיכון לדלקות ריאה ודלקות אוזניים חוזרות

2. התפתחות קוגניטיבית:
– מחקרים מראים על קשר בין חשיפה לעישון פסיבי לבין ירידה בביצועים קוגניטיביים ובעיות למידה

3. בעיות התנהגות:
– עלייה בשכיחות של הפרעות קשב וריכוז (ADHD)
– נטייה מוגברת להתנהגות אימפולסיבית

4. השפעות ארוכות טווח:
– עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם בגיל מבוגר
– הגברת הסיכון לסרטן ריאות גם בקרב לא מעשנים

המסר הפסיכולוגי שמעביר ההורה המעשן

ההשפעה של הורה מעשן חורגת מעבר לסיכונים הבריאותיים הישירים:

1. מודל לחיקוי:
– ילדים נוטים לחקות את התנהגות הוריהם, כולל הרגלים מזיקים
– עישון הופך ל"נורמה" בעיני הילד, מה שמקל על אימוץ ההרגל בעתיד

2. מסרים סותרים:
– כאשר הורה מעשן מזהיר את ילדו מפני סכנות העישון, נוצר פער בין המילים למעשים
– הילד עלול לפתח חוסר אמון כלפי אזהרות בריאותיות אחרות

3. נורמליזציה של התמכרות:
– חשיפה יומיומית לעישון מציגה התמכרות כחלק נורמלי מחיי המבוגרים
– הדבר עלול להקל על הילד לאמץ התנהגויות ממכרות אחרות בעתיד

4. השפעה על הערכה עצמית:
– ילדים להורים מעשנים עלולים לחוש אשמה או בושה בשל הרגלי ההורים
– הדבר עלול להשפיע על הביטחון העצמי ועל היחסים החברתיים שלהם

אסטרטגיות להורים מעשנים

למרות האתגרים, ישנן דרכים להפחית את ההשפעה השלילית של עישון הורים:

1. שקיפות ודיאלוג פתוח:
– שיחה כנה עם הילדים על הקושי בגמילה והכרה בנזקי העישון
– הסבר על המאמצים להיגמל והזמנת הילדים להיות שותפים בתהליך

2. קביעת כללים ברורים:
– איסור מוחלט על עישון בתוך הבית או ברכב
– הגדרת אזורים מסוימים בחוץ לעישון, הרחק מהילדים

3. חינוך לבריאות:
– שילוב הילדים בפעילויות בריאות כמו ספורט או בישול בריא
– עידוד חשיבה ביקורתית לגבי פרסומות ומסרים חברתיים הקשורים לעישון

4. חיפוש תמיכה מקצועית:
– פנייה לתוכניות גמילה מעישון המותאמות למשפחות
– שיתוף הילדים בתהליך הגמילה כתומכים ומעודדים

5. מודלינג חיובי:
– הדגשת התנהגויות בריאות אחרות של ההורים
– שיתוף הילדים בהחלטות בריאותיות חיוביות של המשפחה

6. התמודדות עם לחץ:
– למידת טכניקות להפחתת מתח שאינן קשורות לעישון, כמו מדיטציה או יוגה
– שיתוף הילדים בטכניקות אלו כדרך להתמודדות עם לחץ

סיכום

המחקרים והנתונים מדגישים את החשיבות הקריטית של סביבה נקייה מעישון עבור ילדים ומתבגרים. בעוד שגמילה מעישון היא תהליך מאתגר, ההשפעה החיובית על בריאות המשפחה כולה היא משמעותית. פנייה לתוכניות גמילה מקצועיות, כמו זו של אלן קאר, יכולה לספק את הכלים והתמיכה הנדרשים להתחלת דרך חדשה ובריאה יותר עבור כל המשפחה.

חשוב לזכור כי כל צעד לקראת הפחתת החשיפה לעישון, גם אם אינו גמילה מלאה, הוא בעל ערך רב עבור בריאות הילדים והמשפחה כולה. התחלת תהליך הגמילה היא הצעד הראשון לעבר עתיד בריא יותר ומודל חיובי לדורות הבאים.

מרב נירן

מרב נירן היא המנחה הראשית וראש תחום גמילה מהתמכרויות ופיתוח מוצרים באלן קאר ישראל מקבוצת מובמנט וולנס בע״מ