הסיגריה האחרונה – פרק ראשון: ענת

חשבת פעם איך תרגיש הסיגריה האחרונה שלך?

"הסיגריה האחרונה" הינה סדרת דוקו אינטרנטית חדשה שיצרו השחקן והמגיש ירון ברובינסקי ושרון כהן, בשיתוף עם רשת אלן קאר, במסגרתה מראיין ברובינסקי עשרה מעשנים לאורך עשרה פרקים, במהלך הסיגריה האחרונה שהם מעשנים, רגע לפני שהם מפסיקים לעשן לתמיד. לאורך השיחה בוחן ברובינסקי את יחסיו של המעשן או המעשנת עם סיגריות — הפעם הראשונה, יחס הסביבה הקרובה, החששות מההפסקה, והתחושות של הפעם האחרונה.

התוצאה היא מפגש אינטימי ומרגש עם אנשים אמתיים באחד הרגעים החשובים בחייהם.

צפייה מהנה.

המעמד הזה של הסיגריה האחרונה. מי שלא חווה אותו אחרי כל כך הרבה שנים של עישון, כמו ענת יואב, לעולם לא יוכל להבין את ההרגשה הזאת. היא עומדת במרפסת ביתה כשלצידה מאפרה גדולה ששימשה אותה לאורך שנים רבות. "מתי התחלת לעשן?" שואל אותה  ירון ברובינסקי והיא עונה לו: בגיל 14, 15, בעצם נולדתי כבר עם סיגריה. "אז מה, זה שלושים שנה"? 35 מתקנת אותו ענת. שלושים וחמש שנים של עישון סיגריות ותמיד סיגריות של חברת "נובלס". "למה דווקא נובלס? זו סיגריה טובה יותר מאחרות?" מקשה עליה ברובינסקי. והיא, עם חיוך מתוק שנזכר בנשכחות אומרת שכנראה שזה בגלל שהיא קיבוצניקית, כי הרי קיבוצניקים מעשנים "נובלס". ניסיתי לאורך השנים סיגריות רבות, היא מספרת, אבל הסיגריה היחידה שתמיד אהבתי ושתמיד ליוותה אותה הייתה נובלס. היא אפילו מספרת לנו שבזמן שהות ארוכת שנים בניו זילנד נהגו לשלוח לה פקטים על פקטים של סיגריות "נובלס". עד כדי כך האהבה והקשר לסיגריות היו עמוקים. או אולי ההתמכרות חסרת השליטה.

השמחה להיפרד

"אז איך בדיוק את מרגישה עכשיו, כשאת יודעת שעוד מעט את מגיעה לשאיפה האחרונה". היא עוצרת רגע, מחייכת ומודה: אני שמחה. הכאב האמיתי הוא על עשרות השנים שבהן עישנה ענת בכל מקום אפשרי ובכל מקום שהיה אסור. היא מספרת לנו בגילוי לב כיצד עישנה אפילו בבית, מעל הילדים ובכל פינה בעולם. אחרי עצירה קצרה ושאיפת עשן מהסגירה האחרונה היא מוסיפה: אבל עדיף לא להתעסק במה שהיה כי מה שחשוב הוא מה שיהיה. "מי הכי שמח שאת מפסיקה לעשן?" שואל אותה ברובינסקי והיא חושבת. מי הכי שמח? אני. אני, והילדים שלי ובן זוגי. לגבי הילדים היא מציינת שהם לא לגמרי מאמינים לה שהפעם היא תפסיק לעשן אך היא מציינת זאת תוך הבנה וקבלה. היא נחושה בדעתה שהפעם הסיגריה הזאת היא האחרונה. לגבי הסיגריה המועדפת והאהובה ביום היא משתפת אותנו שדווקא הסיגריה הראשונה בבוקר, עם הקפה, היא האהובה ביותר. אז מה יהיה מחר בבוקר? כשתקומי ולא תוכלי לעשן? יהיה בסדר. החלטתי.

"הסדנה חידדה את מה שכבר ידעתי"

ענת מספרת לנו בביטחון שהפעם היא תצליח להפסיק לעשן וכי אין לה ספק לגבי זה פשוט היא כבר לא אוהבת את זה. היא לא רצה להיות אישה זקנה עם סיגריה ופתאום היא הופכת להיות כזה. זה גם עולה כסף ומסריח, אין בזה כלום, זו שטות. הסדנה לגמילה מעישון של אלן קאר שבה לקחתי חלק, אומרת ענת, רק חידדה את מה שכבר ידעתי: שאני לא באמת צריכה את זה ושזה לא עונה לי על שום צורך. אני רוצה עכשיו עוד סיגריה רק בגלל שכבר עישנתי אחת אז עדיף פשוט להפסיק כי זה מה שבחרתי.