מה ההבדל בין סיגריות רגילות לבין סיגריות אלקטרוניות?

עודכן לאחרונה:

מה ההבדל בין סיגריות רגילות לבין אלקטרוניות

סיגריה אלקטרונית או סיגריה רגילה: ההבדל העיקרי הוא בטקס, ולא בניקוטין. בוייפ אין הצתה, עשן או ריח של סיגריה, אבל ברוב המכשירים יש ניקוטין, בדיוק כמו בסיגריה. לכן מבחינת ההתמכרות שניהם מחזיקים את המשתמש באותו אופן, ומשניהם יוצאים באותה דרך: מפסיקים ביום אחד, בלי תחליף.

לפני כמה שנים נכנסה שחקנית חדשה לתחום מוצרי הטבק. לכאורה מדובר בסיגריה אלקטרונית בעיצוב הייטקי מתוחכם ואלגנטי.

המטרה המרכזית של מוצר זה היא כמובן למשוך קהל יעד צעיר ולמתג את העישון מחדש כדבר מקובל ואפילו רצוי.

הגישה השיווקית הזאת אינה פועלת בחלל ריק; נזקי העישון ידועים היטב בעולם כולו, וגם הריח של הסיגריה הרגילה והעשן הדבק בבגדי המעשן, אינם מסייעים לחיזוק מעמדו של העישון.

אך האם המיתוג החדש הזה אכן מצביע על הבדל אמיתי בין סיגריות רגילות לבין סיגריות אלקטרוניות? התשובה הברורה היא כמובן לא, והפרטים מופיעים בהמשך.

מהי סיגריה אלקטרונית?

את הסיגריה האלקטרונית הראשונה המציא רוקח סיני בתחילת שנות ה-2000. אותו רוקח סיני, שאביו נפטר מסרטן ריאות, היה מעוניין ליצור פתרון חלופי עבור מעשנים המכורים לסיגריות רגילות.

לשם כך הרכיב מעין מתקן אידוי בעל פיה, הפועל באמצעות מתח חשמלי שמפיקה סוללה. האדם המשתמש בסיגריה ממלא את מתקן האידוי בנוזל שכולל בדרך כלל ניקוטין וחומרי טעם.

שאיפה מן הפיה מאפשרת לסגור את המעגל החשמלי של הסיגריה האלקטרונית וכך הנוזל מתחמם ומתאדה. המשתמש שואף את אותם האדים, וכך נכנסים לגופו הניקוטין ושאר החומרים שבנוזל.

האם קיים הבדל בין סיגריה אלקטרונית לבין רגילה

בתחילת דרכה, נדמה היה כי הסיגריה האלקטרונית מציעה פתרון אידאלי למעשנים; לכאורה נראה היה כי מדובר במוצר נקי יחסית, שנוזל המילוי שלו אינו כולל חומרים רעילים רבים שאותם ניתן למצוא בסיגריה הרגילה.

משווקים שונים אף הגדילו לעשות, והציגו את הסיגריה האלקטרונית כמוצר חדשני שהופך גמילה מעישון לקלה הרבה יותר.

על כן, בתחילת דרכה נתפסה הסיגריה האלקטרונית כאמצעי רפואי שמטרתו לסייע למעשנים ולעודד גמילה מעישון. אך ארגון הבריאות העולמי קובע שגם מוצרי טבק וגם סיגריות אלקטרוניות מסכנים את הבריאות, ושהדרך הבטוחה ביותר היא לא להשתמש באף אחד מהם.

כמו הסיגריה הרגילה, גם הסיגריה האלקטרונית מאפשרת למעשן להכניס לגופו את חומר הניקוטין המזיק.

לפעמים, דווקא מכיוון שהעישון בסיגריה האלקטרונית "נעים" יותר ואינו כרוך בריח רע, המשתמש אף עשוי לעשן יותר וכך לצרוך יותר ניקוטין. על כן, בשורה התחתונה, מבחינת ההתמכרות שתי הסיגריות עובדות באותו אופן: ברוב המקרים בשתיהן יש ניקוטין, והוא שמחזיק את המשתמש.

ניקוטין, טקס וקושי לעזוב: איפה באמת עובר ההבדל

השאלה מה מזיק יותר מקבלת כאן תשובה אחת, ואין צורך להרחיב מעבר לה. מה שכדאי להשוות הוא מה שקורה למי שמחזיק את המוצר ביד: כמה ניקוטין, איזה טקס, וכמה קשה לעזוב.

איפה אתם מחפשים את ההבדל?

הטבלה כולה מוצגת כבר עכשיו. כל נקודה שתבחרו תודגש בה, עם משפט אחד שמסביר.

ניקוטין: ברוב המכשירים יש ניקוטין, ולכן בשניהם יש את אותה המתנה לשאיפה הבאה.

טקס: הוייפ מוריד את המצית והעשן, אבל היד עדיין עולה לפה בכל הפסקה.

יציאה: משניהם יוצאים באותה דרך: רואים שאין כאן הנאה אמיתית, ועוצרים ביום אחד.

שיווק: המכשיר הוצג כחדשני ונקי, אבל ברוב המכשירים הניקוטין נשאר בפנים.

סיגריה רגילה מול סיגריה אלקטרונית, לפי מה שקורה למשתמש
נקודה סיגריה מטבק מכשיר אידוי
ניקוטין יש בכל סיגריה יש ברוב המכשירים
הטקס הצתה, עשן ויציאה החוצה שאיפה מהמכשיר ואדים, בלי מצית
הקושי לעזוב אותה המתנה לשאיפה הבאה אותה המתנה, עם מכשיר שתמיד בכיס
מה מספרים עליה מוצר מוכר, בלי הבטחות חדשות מוצר חדשני ונקי, כך הוצג בתחילת דרכו

על סוגי המכשירים ועל הנוזל שבתוכם יש הסבר נוסף על הוייפ. את ההסבר על מכשיר חד פעמי, שנזרק כשהנוזל נגמר, תמצאו בעמוד על הוייפ החד פעמי.

למה הוייפ מרגיש פחות כמו עישון

בוייפ אין מצית, אין אפר ואין ריח שנשאר על הבגדים. הטעמים נעימים, והמכשיר נראה כמו גאדג'ט. כל אלה מורידים את התחושה שמעשנים, ולא את הסיבה שבגללה מושיטים יד למכשיר.

וזה בדיוק מה שמבלבל: מי שמרגיש שכבר אינו מעשן לא שואל את עצמו למה הוא עדיין צריך את השאיפה הבאה.

מי שמחזיק את שניהם, ומה זה אומר על המעבר

יש מי שעובר לוייפ ונשאר גם עם הסיגריות: וייפ בבית ובמשרד, סיגריה בחוץ. מבחינת השיטה זו לא חצי דרך החוצה, אלא אותה תלות שמגיעה עכשיו משני מקורות.

גם מי שעבר לגמרי לוייפ עדיין לא יצא מהמלכודת. הוא החליף את הכלי, ולכן השאלה מה פחות מזיק לא מקרבת אותו להפסקה.

מדוע מעשנים בוחרים לעשן סיגריה אלקטרונית?

כיום, כשכבר ברור שגם בסיגריות אלקטרוניות יש בדרך כלל ניקוטין, עולה השאלה מדוע מעשנים רבים בוחרים בכל זאת לעשות בהן שימוש.

כפי שנאמר לעיל, את התשובה ניתן למצוא ככל הנראה במאמצי השיווק של היצרנים ושל היבואנים.

אך הניסיון להציג את הסיגריה האלקטרונית כפתרון לגיטימי אינו מקבל גיבוי מצד המחוקק. על פי החוק במדינת ישראל, הסיגריה האלקטרונית מוגדרת היום כמוצר טבק לכל דבר, וחלות עליה אותן הגבלות שימוש החלות על מוצרי טבק אחרים.

בשורה התחתונה, המטרה של חוק זה היא לעודד הפסקת עישון ולהזהיר את המעשנים מפני הסכנות הגלומות במוצר זה. המסר ברור: גמילה מעישון אינה אפשרית על ידי החלפת אמצעי עישון אחד באמצעי עישון אחר. צריך פשוט להפסיק.

מעשן שרוצה להשתחרר באמת מההתמכרות הזאת לא צריך מוצר חלופי: כשמבינים אותה, עוצרים ביום אחד.

לא מה פחות מזיק, אלא מה מפסיק

השוואה בין שני מוצרים שומרת את שניהם על השולחן. בשיטת אלן קאר שואלים שאלה אחרת: מה גורם לרצות את השאיפה הבאה, ואיך מפסיקים לרצות אותה. כשהרצון נעלם, כבר אין צורך לבחור בין סיגריה לוייפ.

למי שמחזיק גם סיגריות וגם וייפ מתאימה הפסקה משני המוצרים בסדנה אחת. ואם המכשיר כבר הוריד אתכם לנוזל בלי ניקוטין, ההמשך מוסבר במאמר אפס ניקוטין בוייפ.

כשמתלבטים בין וייפ לסיגריה, אלה השאלות שעולות

האם סיגריה אלקטרונית מזיקה פחות מסיגריה רגילה?

התשובה בעמוד הזה לקוחה מארגון הבריאות העולמי: שני המוצרים מסכנים את הבריאות, והדרך הבטוחה ביותר היא לא להשתמש באף אחד מהם. בשיטת אלן קאר לא מדרגים מוצרים לפי נזק, אלא שואלים מה מחזיק את המשתמש. בשניהם זה הניקוטין, והאמונה שהוא נותן משהו.

האם מעבר מסיגריות לוייפ נחשב הפסקת עישון?

מבחינת השיטה, לא. מי שעובר לוייפ מפסיק להצית סיגריות, אבל ממשיך לצרוך ניקוטין מהמכשיר, ולכן התלות נשארת בדיוק במקומה. זו החלפה של כלי ולא יציאה ממנו. הפסקה אמיתית היא הרגע שבו כבר לא צריך אף מוצר, לא סיגריה ולא מכשיר.

אפשר להפסיק לעשן ולוייפ באותו זמן?

כן, ובשיטת אלן קאר זו הדרך הטבעית. מאחר ששני המוצרים נשענים על אותו ניקוטין ועל אותה אשליה, מפסיקים את שניהם יחד, ביום אחד, בלי לשמור אחד מהם בצד. מי ששומר את הוייפ בצד משאיר גם את הסיבה לחזור לסיגריות.

למה הוייפ מרגיש קל יותר מסיגריה?

כי הוא מסיר את מה שרואים ומריחים: אין מצית, אין אפר ואין ריח עשן על הבגדים, והטעמים נעימים. אבל התחושה הקלה לא משנה את מה שקורה בפנים, ולכן היד ממשיכה לחזור למכשיר בכל הפסקה ובכל קפה, בדיוק כמו שחזרה קודם לסיגריה.

כתבות נוספות