תיאבון למתוק בערב לצד ממצאים מניסויי לחץ ושינה

עודכן לאחרונה:

כרטיס לבן על שולחן לעת ערב. על הכרטיס קו אופקי ארוך ובו סימון עיפרון קצר. לצידו עיפרון ומנורת שולחן דולקת.

בניסוי של Scheer ועמיתיו מ-2013 נמדדו רעב ותיאבון לסוגי מזון, ובהם מתוקים. שני המדדים הראו דפוס דומה של שפל בבוקר ושיא בערב לפי השעון הביולוגי. הדפוס הופיע כשזמני השינה והארוחות פוזרו על פני היממה הביולוגית והפעילות הגופנית הייתה מבוקרת.

ניסויי הלחץ והשינה בדקו מדדים שונים. בניסוי של Oliver לא נמצא הבדל כולל בתיאבון לשש קבוצות מזון. אצל Epel, ביום הלחץ, כמות הקלוריות שנאכלה נבדלה בין קבוצות שהגיבו אחרת ללחץ. בניסויי השינה נמצאו הבדלים ברעב, בחשק למזונות עתירי קלוריות או בכמות שנאכלה, לפי תנאי הניסוי והמדד.

מה גילו הניסויים על שלוש הנחות נפוצות

  1. ההנחהמתחשק לנו מתוק בערב כי עבר עלינו יום ארוך ומעייף.

    מה הניסוי מצאאצל Scheer החוקרים פיזרו את זמני השינה והארוחות על פני היממה הביולוגית ופיקחו על הפעילות הגופנית. שיא הרעב ושיא התיאבון למתוקים נמדדו בערב הביולוגי, בשעות דומות. השפעתו של יום עמוס מחוץ למעבדה לא נבדקה.

  2. ההנחהלחץ מעורר אצל כולם חשק למתוק.

    מה הניסוי מצאאצל Oliver לא נמצא הבדל כולל בתיאבון לשש קבוצות המזון. בתנאי לחץ, מי שסווגו כאוכלים רגשיים אכלו יותר מזונות מתוקים עתירי שומן. אצל Epel, ביום הלחץ, נשים עם תגובת קורטיזול גבוהה אכלו יותר קלוריות מנשים עם תגובה נמוכה. ביום הביקורת הכמויות היו דומות. ההבדל באכילת מזון מתוק בין הקבוצות נמצא בניתוח של שני הימים יחד.

  3. ההנחהאחרי לילה קצר פשוט רעבים יותר, ומשם בא החשק.

    מה הניסוי מצאבניסוי של Greer, אחרי לילה בלי שינה, יותר מהמזונות עתירי הקלוריות שהוצגו למשתתפים קיבלו דירוג של ״רוצה לאכול״. בדירוג הרעב לא נמצא הבדל מובהק. בניסוי של Brondel המשתתפים אכלו יותר אחרי לילה קצר, ולא נמצא הבדל בחשק שלהם למזונות שנבדקו.

תיאבון למתוק היה אחד המדדים. בכרטיסים מופיעים הרכב הקבוצות, תנאי הניסויים והמדדים שנבדקו.

מי השתתף בששת הניסויים ואיך הם נערכו?

Scheer, Morris ו-Shea, 2013

ערב

משתתפים
12 מבוגרים בריאים בני 20 עד 42 השלימו את הניסוי, 6 גברים ו-6 נשים. דירוגיו של אחד המשתתפים הוצאו מהניתוח, שכלל אפוא 11 משתתפים.
תנאי הניסוי
הניסוי נמשך 13 ימים במעבדה. במחזורים של 20 שעות באור עמום פוזרו מועדי השינה והארוחות על פני היממה הביולוגית. הפעילות הגופנית הייתה מבוקרת.
מה נמדד
המשתתפים סימנו על קו של 100 מ״מ עד כמה היו רעבים ועד כמה התחשק להם לאכול סוגי מזון שונים, ובהם מתוקים.
מגבלת הממצא
החוקרים העלו אפשרות ששיא התיאבון בערב קשור לארוחות גדולות לפני השינה. הם תיעדו קלוריות מארוחות שנקבעו מראש, ולכן לא בדקו באיזה גודל ארוחה המשתתפים היו בוחרים בעצמם.

המאמר ב-PubMed

Greer, Goldstein ו-Walker, 2013

לילה בלי שינה

משתתפים
23 צעירים בריאים, 13 נשים ו-10 גברים, בגיל ממוצע של 20.5.
תנאי הניסוי
כל משתתף עבר לילה עם שינה רגילה ולילה שלם בלי שינה, בהפרש של שבוע לפחות. בשני המפגשים הוגשה ארוחת בוקר קבועה. בלילה בלי שינה הוגש גם חטיף בהרכב קבוע.
מה נמדד
בסורק MRI תפקודי נמדדה פעילות המוח בזמן שהמשתתפים דירגו 80 תמונות מזון מ-1 עד 4 לפי מידת החשק שלהם לאכול באותו רגע את מה שהופיע בתמונה.
מגבלת הממצא
הארוחות נקבעו מראש. החוקרים מציינים שלא נמדדה כמות המזון שהמשתתפים היו אוכלים אילו יכלו לבחור בעצמם.

המאמר ב-PubMed

Spiegel, Tasali, Penev ו-Van Cauter, 2004

פחות שעות שינה

משתתפים
12 גברים צעירים ובריאים, בגיל ממוצע של 22.
תנאי הניסוי
שני לילות עם 4 שעות במיטה ושני לילות עם 10 שעות במיטה, בסדר אקראי. בזמן המדידות החוקרים פיקחו על כמות הקלוריות ועל הפעילות הגופנית.
מה נמדד
החוקרים בדקו דירוגי רעב ותיאבון לקבוצות מזון, ובהן מתוקים. בתנאי השינה הקצרה רמת הלפטין הייתה נמוכה ב-18%. רמת הגרלין, שנמדדה אצל 9 משתתפים, הייתה גבוהה ב-28% בשעות הצהריים והערב המוקדם.
מגבלת הממצא
החוקרים מציינים שהיו רק 12 גברים צעירים ושהוצאת האנרגיה לא נמדדה.

המאמר ב-PubMed

Brondel ועמיתיו, 2010

לילה קצר

משתתפים
12 גברים בגיל ממוצע של 22.
תנאי הניסוי
המשתתפים ישנו כ-8 שעות בלילה אחד וכ-4 שעות בלילה אחר, מ-02:00 עד 06:00, בסדר אקראי. למחרת יכלו לבחור כמה לאכול. בבוקר הוגש טוסט עם חמאה וריבה, בצהריים היה מזנון ובערב תפריט חופשי.
מה נמדד
החוקרים בדקו את כמות הקלוריות שנאכלה, את מידת הרעב לפני הארוחות, את ההנאה מהאוכל, את החשק למזונות מסוימים ואת הפעילות הגופנית.
מגבלת הממצא
המשתתפים אכלו בממוצע 559 קילוקלוריות יותר אחרי הלילה הקצר. התקציר מציג לצד הממוצע פיזור של ±617 קילוקלוריות.

המאמר ב-PubMed

Epel, Lapidus, McEwen ו-Brownell, 2001

לחץ

משתתפים
59 נשים בריאות לפני גיל המעבר.
תנאי הניסוי
כל משתתפת הגיעה בשני ימים שונים, פעם למפגש שנועד לעורר לחץ ופעם למפגש ביקורת. בשני הימים החוקרים תיעדו מה אכלה ובאיזו כמות.
מה נמדד
רמת הקורטיזול, הורמון שרמתו עולה בתגובה ללחץ, מצב הרוח, סוגי המזון וכמות האוכל.
מגבלת הממצא
החוקרים חילקו את המשתתפות לפי מידת העלייה בקורטיזול. ביום הלחץ, בעלות התגובה הגבוהה אכלו יותר קלוריות מבעלות התגובה הנמוכה. הממצא על אכילת מתוקים מבוסס על ניתוח של שני הימים יחד.

המאמר ב-PubMed

Oliver, Wardle ו-Gibson, 2000

לחץ

משתתפים
68 גברים ונשים בריאים.
תנאי הניסוי
משתתפי קבוצה אחת הכינו נאום של 4 דקות. הם ציפו שיצלמו וישפטו אותו אחרי ארוחת הצהריים, אבל בפועל לא התבקשו לנאום. קבוצת הביקורת האזינה לטקסט ניטרלי. אחר כך אכלו המשתתפים בשתי הקבוצות כרצונם מארוחה שכללה מזונות מתוקים, מלוחים ותפלים.
מה נמדד
לחץ דם, דופק, מצב רוח, רעב, תיאבון ל-34 מזונות וכמות האוכל.
מגבלת הממצא
ההבדל באכילת מזון מתוק עתיר שומן נמצא בקרב אוכלים רגשיים בתנאי הלחץ. לא נמצא הבדל כולל בתיאבון לשש קבוצות המזון.

המאמר ב-PubMed

הרעב לאורך היממה הביולוגית

בניסוי של Scheer הדירוגים סודרו לפי השעון הביולוגי של המשתתפים. הציר נקרא מימין לשמאל ומציג בקירוב את שעות השיא והשפל ברעב.

  • הפער בין שיא הרעב לשפל היה 17% מדירוג הרעב הממוצע.
  • בקבוצות המזון שבהן נמצא דפוס יומי, ובהן מאכלים מתוקים, מלוחים ועמילניים, הפער בין השיא לשפל היה 14% עד 25% ביחס לממוצע של כל דירוג. בגוף המאמר לא צוין אחוז נפרד למתוקים.
  • המשתתפים סימנו את תשובתם על קו של 100 מ״מ. קצה אחד סומן ״בכלל לא״ והשני ״מאוד״.
  • שעות השפל של דירוגי התיאבון לקבוצות המזון נעו בין 07:10 ל-08:30.

Scheer, Morris ו-Shea, 2013. רשומת המאמר ב-PubMed. השעות בציר נקבעו לפי השעון הביולוגי.

מה השתנה בכל מצב שנבדק?

לכל מצב מוצגים שלושה מדדים. אפשר לראות אילו מהם השתנו ואילו כלל לא נמדדו.

באיזה מצב מדובר?

כדי לראות את הממצאים, בחרו באחת משלוש האפשרויות.רעבעלה בערבבניסוי של Scheer דירוג הרעב היה בשיאו בערב הביולוגי ובשפל בבוקר הביולוגי. ההפרש היה 17% מהדירוג הממוצע.תיאבון למתוקעלה בערבבתיאבון למאכלים מתוקים, מלוחים ועמילניים נצפה דפוס דומה לזה של הרעב, עם שפל בבוקר הביולוגי ושיא בערב הביולוגי.כמה בוחרים לאכול בערבלא נמדדהחוקרים מדדו את הקלוריות שנאכלו מארוחות קבועות. כמות האוכל שהמשתתפים היו בוחרים לאכול בערב לא נבדקה.כמות האוכל הכוללתממצאים שוניםאצל Oliver לא נמצא הבדל בכמות האוכל הכוללת. אצל Epel, ביום הלחץ, נשים עם תגובת קורטיזול גבוהה אכלו יותר קלוריות מנשים עם תגובה נמוכה. ביום הביקורת שתי הקבוצות אכלו כמות דומה.אכילת מזון מתוקלפי קבוצהאצל Oliver, בתנאי לחץ, אוכלים רגשיים אכלו יותר מזון מתוק עתיר שומן. אצל Epel, בניתוח שכלל את שני הימים יחד, קבוצת תגובת הקורטיזול הגבוהה אכלה יותר מזון מתוק מהקבוצה עם התגובה הנמוכה.תיאבון לקבוצות מזוןלא נמצא הבדלאצל Oliver לא נמצא הבדל כולל בתיאבון לשש הקבוצות שנבדקו, ובהן מזונות מתוקים.רעבתלוי בניסויאחרי קיצור השינה, דירוג הרעב אצל Spiegel היה גבוה ב-24%, ואצל Brondel עלה הרעב לפני ארוחות הבוקר והערב. במחקר של Greer לא נמצא הבדל מובהק ברעב אחרי לילה שלם בלי שינה.חשק לאכול מזונות מסוימיםתלוי בניסויאצל Greer, אחרי לילה בלי שינה, המשתתפים סימנו ״רוצה לאכול״ לחלק גדול יותר מהמזונות עתירי הקלוריות שהוצגו להם. אצל Spiegel, בתנאי השינה הקצרה, דירוגי התיאבון למתוקים ולמזונות עמילניים היו גבוהים ב-33%, ולמזונות מלוחים ב-45%. אצל Brondel לא נמצא שינוי בחשק למזונות שנבדקו.כמות האוכלעלתה בניסוי אחדבניסוי של Brondel המשתתפים יכלו לבחור כמה לאכול. אחרי הלילה הקצר אכלו בממוצע 559 קילוקלוריות יותר, עלייה של 22%. בניסויים של Greer ושל Spiegel האוכל או אספקת הקלוריות היו מבוקרים.

המספרים מתארים קבוצות קטנות שנבדקו בתנאים מסוימים ולזמן קצר. הם אינם מתארים מה יקרה לאדם מסוים או מה קורה לאורך שבועות.

חמש הבחנות בקריאת תוצאות הניסויים

  • לחץ. אצל Epel הפער בקלוריות ביום הלחץ היה בין נשים עם תגובת קורטיזול גבוהה לנשים עם תגובה נמוכה. הפער באכילת מתוקים נמצא בניתוח שני הימים יחד. אצל Oliver, בקרב אוכלים רגשיים בתנאי לחץ, ההבדל היה באכילת מזון מתוק עתיר שומן.
  • חשק ותיאבון אחרי שינה קצרה או לילה בלי שינה. אצל Greer, אחרי לילה בלי שינה, דירוגי המשתתפים העידו על רצון לאכול חלק גדול יותר מהמזונות עתירי הקלוריות שהוצגו. אצל Spiegel נמדד תיאבון לפי קבוצת מזון, והדירוגים למתוקים, למלוחים ולעמילניים היו גבוהים יותר בתנאי השינה הקצרה. אצל Brondel המשתתפים אכלו יותר, בלי שנמצא שינוי בחשק למזונות שנבדקו.
  • רעב. במחקר של Greer לא נמצא הבדל מובהק בדירוגי הרעב בין לילה עם שינה ללילה בלי שינה. אצל Spiegel ואצל Brondel דירוגי הרעב היו גבוהים יותר אחרי קיצור השינה.
  • מי נבדק. בכל אחד מהניסויים של Scheer, Spiegel ו-Brondel השלימו את ההליך 12 משתתפים. אצל Spiegel ואצל Brondel השתתפו גברים בלבד. אצל Epel השתתפו נשים לפני גיל המעבר בלבד.
  • ערב. השיא נמדד במעבדה באור עמום, והארוחות הוגשו בלוח זמנים קבוע. הניסוי לא בדק נשנושים בבית בשעות הערב.

מה נמדד בטווח הקצר

ששת הניסויים בחנו תיאבון, חשק למזונות מסוימים או את הכמות שנאכלה בתנאים מבוקרים ולזמן קצר. מה קורה כשאותם מצבים חוזרים לאורך שבועות לא נבדק.

המאמרים שמתארים את ששת הניסויים

המקורות נבדקו ב-22.11.2026. המאמרים של Scheer ושל Greer נבדקו במלואם. אצל Spiegel נבדקו גם השיטות והתוצאות, ובשלושת המקרים האחרים נבדקו התקצירים. הקישורים מובילים לרשומות PubMed.

  1. Scheer FA, Morris CJ, Shea SA. The internal circadian clock increases hunger and appetite in the evening independent of food intake and other behaviors. Obesity (Silver Spring). 2013. PubMed 23456944(טקסט מלא)
  2. Greer SM, Goldstein AN, Walker MP. The impact of sleep deprivation on food desire in the human brain. Nat Commun. 2013. PubMed 23922121(טקסט מלא)
  3. Spiegel K, Tasali E, Penev P, Van Cauter E. Brief communication: Sleep curtailment in healthy young men is associated with decreased leptin levels, elevated ghrelin levels, and increased hunger and appetite. Ann Intern Med. 2004. PubMed 15583226(שיטות ותוצאות)
  4. Brondel L, Romer MA, Nougues PM, Touyarou P, Davenne D. Acute partial sleep deprivation increases food intake in healthy men. Am J Clin Nutr. 2010. PubMed 20357041(תקציר)
  5. Epel E, Lapidus R, McEwen B, Brownell K. Stress may add bite to appetite in women: a laboratory study of stress-induced cortisol and eating behavior. Psychoneuroendocrinology. 2001. PubMed 11070333(תקציר)
  6. Oliver G, Wardle J, Gibson EL. Stress and food choice: a laboratory study. Psychosom Med. 2000. PubMed 11139006(תקציר)

כתבות נוספות