שינויים בהרגלי הצריכה

כמה זמן מומלץ לצפות במסכים ומה הם הפרמטרים החשובים להתמכרות

כמה זמן מומלץ לצפות במסכים

שאלתם את עצמכם לאחרונה כמה זמן מומלץ לצפות במסך לפי גיל? האם להגביל לשעתיים או שלוש ביום והאם זה תקף גם לשבתות, חגים וימי סגר, ימים כאלו מוגדרים כמאתגרים במיוחד?. 

אבל לפני שנתחיל, הנה נתונים חשובים, מאחד המחקרים שנעשו על הרגלי הצריכה:

אנשים נוגעים בטלפון הנייד שלהם 2617 פעמים ביום

בממוצע, משתמש פותח את הטלפון שלו 80 פעם ביום

המשתמש הממוצע בודק את הטלפון שלו כל 12 דקות. בני 21 ומטה בודקים כל 8 דקות

 71% אחוז מהמשתמשים ישנים עם הטלפון הנייד לידם. מה שיכול להשפיע על הרגלי השינה שלהם.

 72% מבני הנוער מרגישים שהם צריכים לענות מייד לכל הודעה שהם מקבלים

86% מהמשתמשים בודקים את הטלפון הנייד שלהם בזמן שהם משוחחים עם חברים ובני משפחה 

משתמש ממוצע מבלה שעתיים וחצי ביום ברשתות חברתיות. בקרב בני נוער הממוצע הוא קרוב ל 9 שעות ביום.

יתרה מכך ואף מדאיג- כ 26% מתאונות הדרכים נגרמות כתוצאה משימוש בטלפון.

החדשות הרעות הן כי הנתונים ימשיכו לטפס. החדשות האופטימיות- רק בקרב המכורים לטכנולוגיה.

מזדהים עם המחקר? על מה כדאי לשים לב?

כשאנחנו מתייחסים להתמכרות למסכים, יש נטייה לחשוב שזמן מסך הוא הדבר הכי קריטי, הכי חשוב בהיבט ההתמכרות. אבל למעשה, יש פרמטרים שונים שמשפיעים על התמכרות והרגלי הצריכה, הרבה לפני, הן בקרב הילדים והן המבוגרים.

יש טעות נפוצה למשל, בקרב ההורים להגביל זמן מסך בקרב ילדים עד גיל 14, שזה אמנם חשוב ונכון. למעשה, היו המון ניסיונות לאורך השנים לאמוד מהו זמן המסך המומלץ. אבל בראיה רחבה, מחקרים מוכיחים שזה תלוי משתנים שנמצאים בסדר עדיפות גבוה יותר. לדוגמה:

שעת צפייה

טיב תוכן: מהירות צבעים, סאונד

פלטפורמה האם מסך גדול או סלולארי

לבסוף- זמן כמה שעות צופים?

באיזו שעה אתם צופים במסך?

הפרמטר הכי חשוב לתת עליו את הדעת הוא באיזה שעה אתם, או הילדים צופים במסך. ביננו, רוב הילדים קמים ובעיניים כמעט סגורות מבקשים לראות טלוויזיה, או מבוגרים שרק פקחו את העיניים והיד כבר ניגשת לנייד, לקרוא הודעות בוואטסאפ, לראות מה חדש בפייסבוק או באינסטגרם.

אנחנו יכולים להגביל את הילדים לצפות שעתיים ביום, אבל אם זמן המסך יהיה בשעות הבוקר המוקדמות, בין 8:00 ל 10:00 עוד לפי שצחצחו שיניים, שיחקו במשחק, שתו כוס מים, הנזק, ההתמכרות תהיה גבוהה יותר פי 5.

איכות התוכן: מה רואים על המסך: מהירות, צבעים, סאונד

בהיבט של המהירות, תחשבו למשל על סרטון של הפנתר הורוד לעומת משחק פורטנייט. שימו לב כמה מהר מתחלף הפריים,  במשחק כזה הוא יכול להתחלף כל 3 שניות!.

למה זה כ"כ חשוב? כגודל המהירות- גודל האדרנלין עולה. בדיוק כמו נהג מלווה ברכב ששם לב למהירות הנסיעה, התפקיד שלנו הוא לאמוד את מהירות הסרטון, המשחק ואם המהירות עוצמתית מאוד, בייחוד בשעות הבוקר המוקדמות, אפשר למצוא חלופות אחרות, סרטונים רגועים יותר. אחרת הגוף לא מסוגל לעכל הכל.

בהיבט של צבעים וסאונד- ככל שהמסך שלנו רווי בצבעים, סאונד עוצמתי ממכר, כך עולה רמת האדרנלין והדופמין שיוצר תחושת הנאה וריגוש בגוף.

איפה אתם צופים?

גם בצפייה בטלוויזיה משתחררים דופמין ואדרנלין, לכן פרמטר ההתמכרות גובר אם אתם או הילדים, צופים במסך פלזמה ענק לעומת בנייד, אז אנחנו מוצאים את עצמנו במרדף להעלאת סף ההתרגשות.

הבנו אם כך, שיש גורמים שונים, המשפיעים על רמת ההתמכרות למסכים ובכל זאת, ישנן שיטות שיכולות לעזור להפחית את זמן הצפייה

כך תפחיתו זמן צפייה במסכים

הפסיקו את זמן המסך כשעתיים לפני השינה, בייחוד מסך קטן כמו אייפד או אייפון, אז מופרש מלטונין השינה שרגיש לתאורה ותוכן. בכל זאת, השעה 19:00 והילד מאוד מבקש זמן מסך. מבינים שזו שעה רגישה? אפשר להתפשר, לכוון את הילדים לתוכן עדין, רגוע, עם מסרים חיוביים, בלי מהירות, סאונד, בלי אפקטים מרעישים. לא כאלו שיכולים להעלות את הדופק ולעורר אדרנלין.

הקפידו על הפסקות יזומות - בדיוק כמו שיעור בבי"ס או בחוג פילאטיס, שם כל 45 דקות עושים הפסקה, ההמלצה תקפה גם במסכים. אחרי 45 דקות תעזבו את המקלדת למספר דקות הקפידו על פעילות כלשהי: ספורט, משחק, קריאה, הכנת כוס קפה. התפקיד שלנו, ההורים הוא להנחיל ולהקנות הרגלים, לאוורר את הילדים מהמסכים בהתאם. אם ההפסקה תהיה כ"כ מעניינת,  סביר שהילדים ימשיכו אותה באופן טבעי והצלחנו להפחית זמן מסך.  יפחית את זמן הצפייה גם עבורנו. מחקרים מוכיחים שזה עובד ובאופן טבעי מגרים אצלנו משהו אחר. נציין כמובן את המובן מאליו- לא עוברים ממסך אחד לאחר, לא מהטלוויזיה לאייפד או לסלולרי. 

הכי חשוב, לעבור מלא מודע למודע - לחשוב כהורים, איך לחשוף את הילדים לעולמות תוכן איכותיים, לבחור ביחד, לסנן. גם אם יש לכם מתבגרים בבית, הילדים מאוד מודעים, מבינים רציונל וגם אצל המבוגרים, הכל עניין של בחירה ושינוי תפיסה.